טכנולוגיה רפואית פורצת דרך
פלטפורמה טכנולוגית אוטומטית, מוגנת בפטנטים, המותאמת למשתמש הביתי (אינה דורשת מיומנות בהפעלה). פתרון מלא לכל תהליך הבדיקה – משלב איסוף הדגימה (בתהליך שקוף למשתמש) ועד לקבלת תוצאה מהירה ומדוייקת – ללא מגע יד אדם ועם מערכות הגנה למניעת טעות אנוש.
שותפים גלובליים מובילים
בחברה שותפים שלושה ארגונים מובילים ומשלימים: קבוצת Trendlines (שמשקיעה גם בסבב הגיוס הנוכחי), Boston Scientific האמריקאית (חברת מכשור רפואי מהגדולות בעולם) וקופת חולים כללית.
Big Data קליני לחיזוי מבוסס AI
המערכת תאסוף דאטה רפואי שוטף על מצבם של המטופלים, בשיטות שונות. בנוסף, בזכות השותפות האסטרטגית שלה עם קופ"ח כללית, לחברה נגישות גבוהה למאגר מידע רפואי ייחודי הכולל עשרות אלפי רשומות רלוונטיות, שיוכלו לשמש בהמשך כבסיס לחיזוי מבוסס AI של התפרצות דלקת.
צוות של יזמים, חוקרים ורופאים ברמה עולמית
לצוות החברה, בראשות יובל אלמוגי (מנכ"ל עם רקורד מוכח ביזמות והשקעות), נסיון רב בפיתוח, מחקר רפואי, ניסויים קליניים, ופיתוח עסקי. פרופ’ איריס דותן, המנהלת הרפואית ושותפה בחברה, היא מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין, יושבת הראש היוצאת של האיגוד העולמי לחקר מחלות מעי דלקתיות (IOIBD) ויו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.
זכייה במקום הראשון בתחרות השנתית של איגוד הקרוהן והקוליטיס האמריקאי לשנת 2025:
בריאות מבוססת דאטה
בימים אלה של רפואה מבוססת דאטה ו-AI, נתונים רפואיים - הם "הזהב החדש". טכנולוגיות לניטור ביתי עשו מהפיכה בעולם הרפואי – מניטור ביתי של מצב הלב, ועד ניטור רמת הגלוקוז לחולי סכרת.
כולנו אוספים דאטה – כל יום ובכל מקום. חוץ ממקור אחד: דגימות צואה.
הסיבה לכך פשוטה: חוסר היענות לאיסוף הדגימה (ה"איכס פקטור").
אמנם, דגימה זו נחשבת לאוצר של סמנים ביולוגיים (ביומרקרים), החיוניים לגילוי ומעקב אחר דלקות, דם סמוי, מחלות, מיקרוביום ועוד; אך בפועל, המידע הזה כמעט שלא נאסף: בכל יום, אנחנו שוטפים ומורידים באסלה את אחד מהמקורות העשירים ביותר של מידע רפואי.
כאן בדיוק טמונה ההזדמנות: מי שיצליח להנגיש את המידע הסמוי הזה – יוכל לאפשר זיהוי מוקדם של מחלות, ניטור המחלה וטיפול מותאם אישית לכל חולה.
זה בדיוק מה ש-HARP עושה:
אנחנו הופכים את ה-"איכס פקטור" ל-"אקס פקטור", עם פתרון הגייני ואוטומטי לניטור ביתי של מחלות מעי.
היישום הראשון של הטכנולוגיה מתמקד בחולי מחלות מעי דלקתיות (IBD) - אוכלוסייה עם צורך קליני אמיתי וחסם שימוש ברור.
מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease - IBD)
מחלות מעי דלקתיות (IBD) – ובראשן קרוהן וקוליטיס כיבית – הן מחלות כרוניות שנוטות להתפרץ בגיל צעיר יחסית, ומתאפיינות בגלים מחזוריים של התלקחויות (התפרצות דלקת) והפוגות.
במהלך התלקחות, החולים חווים התקפים, שעלולים לגרום לתופעות קשות כגון כאבי בטן עזים, ריבוי יציאות לא סדירות, חום, תשישות, וחרדה מוגברת ועוד.
כיום חיים עם IBD למעלה מ־7 מיליון בני אדם ברחבי העולם, מהם כ־3 מיליון בארה״ב וכ־70,000 בישראל.
מדובר באחד מהתחומים הרפואיים המשפיעים ביותר על שגרת החיים ועל איכות החיים של הסובלים מהם - במיוחד בעת התלקחות: אובדן ימי עבודה, הימנעות מיציאה מהבית (בעיקר מחשש להיעדר שירותים זמינים) והתרחקות ממפגשים חברתיים. לאור חוסר הוודאות המתמדת, רבים מהמטופלים מדווחים על מתח וחרדה תמידיים – מתי יגיע ההתקף הבא, ומה יגרום לו.
המחלה אמנם אינה ניתנת לריפוי, אך ניתנת לניהול יעיל: ניתן לצמצם משמעותית את הסבל ואת הסיבוכים הנלווים באמצעות זיהוי מוקדם של התלקחות מחודשת ונקיטת טיפול מיידי לפני שהמצב יחמיר.
אלא שכאן בדיוק נעוץ האתגר:
הצורך
כדי לשמור על תקופות רגיעה ולמנוע סיבוכים של מחלות מעי דלקתיות, חשוב לזהות התפרצות דלקת כמה שיותר מוקדם, באמצעות מעקב תקופתי קבוע והתאמת הטיפול הרפואי בהתאם. ניהול נכון של המחלה באופן זה מאפשר להפחית משמעותית תסמינים, להאריך את תקופות הרגיעה במחלה ולשפר את הבריאות ואיכות חיי המטופלים – תוך כדי חסכון ניכר בהוצאות מע' הבריאות, המשק והחולים (עלויות חולה בתקופת התקף הן למעלה מ-פי 4 מהעלויות בתקופת רגיעה במחלה).
הבעיה: הכלים הקיימים כיום לניטור מחלות מעי אינם נעימים ומסורבלים לביצוע, וקשה לגרום למטופלים להתמיד בהם. כתוצאה מכך, רבים נמנעים או דוחים את ביצוע הבדיקות – דבר שעלול להוביל להחמרת המחלה ולסיבוכים חמורים כגון - ניקוב או חסימת מעיים, ניתוחים לכריתת מעי, סיכון מוגבר לסרטן ועוד.
הבדיקה הלא-פולשנית המובילה כיום ל-IBD היא בדיקת חלבון קלפרוטקטין (FC), סמן ביולוגי שמודד את רמת הדלקת במעי, ויכול לזהות סימנים מוקדמים של התפתחות דלקת - עד שלושה חודשים לפני הופעת הסימפטומים הקליניים.
אבל למרות חשיבותה ומיהמנותה, הבדיקה כמעט ואינה מתבצעת בתדירות המומלצת, כי היא דורשת מהמטופל לאסוף דגימה טרייה (בתהליך לא נעים), ולהביא אותה למעבדה.
על מנת להקל על ביצוע הבדיקה, פותחו בשנים האחרונות מספר ערכות בדיקה ביתיות, אך הן מסורבלות לשימוש, תלויות במיומנות גבוהה של המשתמש, ולעיתים קרובות אינן מהימנות – מחקר הצביע על פסילת 15% מהבדיקות הביתיות שנבדקו, עקב שימוש שגוי.
עקב המגבלות בערכות הביתיות הקיימות, ובעיקר התלות הגדולה שלהן במיומנות המשתמש, אף פתרון כזה לבדיקה ביתית לא אושר עד כה לשימוש בארה"ב (אלא רק בדיקת מעבדה, כאמור).
הפתרון
הפתרון של HARP שונה:
מכשיר בדיקה אוטומטי, מהיר, נקי וקומפקטי, המותאם לשימוש ביתי, או במרפאה. הפתרון פשוט ונוח לשימוש, מדוייק ואמין (עם מנגנונים למניעת תקלות בשימוש), גם עבור אנשים ללא ידע רפואי או טכני. בכך, יגדיל משמעותית את מספר המטופלים שיבצעו את הבדיקות באופן שגרתי, בתדירות גבוהה יותר ובקלות.
המכשיר מספק תוצאה מדוייקת תוך מס' דקות, ושולח את הנתונים לרופא.ה המטפל.ת דרך מערכת מקוונת בענן, מה שיאפשר לרופאים להתאים את הטיפול לכל חולה על בסיס נתונים עדכניים ובזמן אמת.
המערכת החדשנית מביאה את עולמות הניטור הביתי והרפואה הדיגיטלית לאחד התחומים הכי פחות נגישים – מעקב אחרי מחלות מעי.
הפתרון החדשני של HARP כוללת סט שלם ואינטואיטיבי:
התוצאה: בדיקה אמינה, מדויקת, אוטומטית – שמבוצעת תוך דקות, בבית או בקליניקה, גם על ידי משתמשים ללא כל ניסיון קודם. הפתרון של HARP צפוי לשנות את כללי המשחק – ולהפוך את הניטור הביתי לפעולה קלה וזמינה, ולחלק טבעי מהחיים עם IBD.
בעתיד השימוש יורחב גם למחלות מעי נוספות, כמו תסמונת המעי הרגיש (IBS), דם סמוי בצואה (לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס), ועוד ועוד.
הטכנולוגיה
HARP פיתחה מערכת מולטידיסציפלינרית פורצת דרך לביצוע בדיקה ביולוגית מורכבת – באופן אוטומטי, מדויק, ידידותי, וללא תלות במיומנות המשתמש. כל שלב בתהליך – מאיסוף הדגימה ועד העברת התוצאה לרופא – תוכנן מחדש מהיסוד, כדי לאפשר ניטור קליני אמיתי ללא צורך בבדיקת מעבדה מקצועית, אלא ע"י המטופל בבית, או בקליניקה (ע"י המזכיר.ה / סייע.ת של הרופא.ה).
המערכת כוללת:
יתרונות טכנולוגיים בולטים:
יתרון משמעותי: איסוף וניתוח Big Data
מעבר ליתרונות הקליניים המיידיים, מערכת HARP תייצר כאמור תשתית ייחודית לאיסוף Big Data קליני רציף ואיכותי – ישירות מהמטופלים ובזמן אמת.
הפלטפורמה תשמור בענן את כל תוצאות הבדיקות, דיווחים עצמיים של המשתמשים על מצבם, ונתונים נוספים, מה שיאפשר:
|
יזם עם למעלה מ־20 שנות ניסיון בתעשיית ההייטק והמדיקל, בתפקידי פיתוח עסקי, יזמות והשקעות. שימש כסמנכ"ל השקעות בחממת טרנדליינס ובקרן Terra Venture Partners. היה שותף בצוות ההקמה של חברת מיקרובוט מדיקל (NASDAQ: MBOT) ולהקמת וניהול האקסלרטור ShizimXL. בעל תואר שני בעיצוב תעשייתי מהטכניון (MID) ו־MBA מאוניברסיטת ת"א. מוביל את HARP מהקמתה.
|
|
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין. מובילה בתחום מחלות מעי דלקתיות, מרצה מבוקשת בכנסים רפואיים ומדעים בארץ ובעולם ויועצת לגופים אקדמיים, מקצועיים וחברות ביופארמה. יושבת הראש היוצאת של האיגוד העולמי לחקר מחלות מעי דלקתיות (IOIBD). יו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד. פרופסור מן המניין באוניברסיטת ת"א עם כ 300 פרסומים מדעיים. נבחרה מס‘ פעמים לרשימת הרופאים הטובים בישראל של מגזין פורבס.
|
|
מהנדסת ביוטכנולוגיה, עם 18 שנות ניסיון בניהול וביצוע ניסויים קליניים, לצד ניסיון בכימיה אנליטית ומיקרוביולוגיה. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת ניסויים קליניים במדטרוניק (Given Imaging), וזכתה בפרס גלובלי של החברה על חדשנות במחקר קליני. קודם לכן הובילה צוות מחקר קליני בבית החולים רמב"ם בתחומי מחלות אוטואימוניות ותרופות ביולוגיות. בעלת תואר B.Sc. בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מהטכניון ותואר שני בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת חיפה.
|
|
סגן מנהל גסטרואנטרולוגיה, מנהל IBD ומנהל הניסויים הקליניים בביה"ח Cedars-Sinai בקליפורניה. נחשב רופא וחוקר מוביל בארה"ב ובעולם. פרסם מעל 150 פרסומים מדעיים ופרקים בספרים מקצועיים בתחום ה-IBD. כיהן ומכהן כחבר בוועדות של גופים מקצועיים רבים, כולל האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, הקולג‘ האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ועמותת הקרוהן והקוליטיס, שם הוא משמש כיו"ר משותף של ועדת איכות הטיפול ב-IBD. חבר בוועדה המייעצת של חברת Oshi Health, חברת הרפואה מרחוק (טלרפואה) המובילה בתחום ה-IBD בארה"ב.
|